מהיום הראשון הוא אתכם ועד יומכם האחרון ישאר. חבר אמיתי הכי נאמן לאורך כל הדרך לא משנה מה תאמרו או תעשו. גם כשאתם מתעלמים ממנו הוא מדבר איתכם. שמח אתכם כשאתם בדרך הנכונה, ומאותת לכם כשאתם סוטים. הוא מכיר אתכם מצויין, אולי אפילו יותר טוב מאשר אתם את עצמכם. כשתשאלו אותו, הוא תמיד יענה. השאלה היא האם תקשיבו? האם תדעו לפענח את דבריו? ויותר מכך, האם תלכו אחריו?
אמרו את זה קודם לפני...
הלב הוא כלי. כלי להתנהלות מיטיבה עם האדם ועם הסביבה, במערכות יחסים, בתקשורת וגם בקבלת החלטות נכונה. ידעו את זה רבים וחכמים כבר בתקופות עבר.
בתנ"ך, ה' "הכביד את לב" פרעה, כמו נטרל את ליבו, בכך כמו המליך בו את האגו וזה נאטם רגשית ולא רצה לשחרר את העבריים למרות המכות שספג. שלמה המלך ביקש "חכמת לב" כדי לשפוט נכון. בתרבויות עתיקות ברחבי העולם, סין יוון, מצרים, בבל, מספוטמיה – גם שם ייחסו ללב אינטליגנציה משלו. ובכלל בעבר הלב נחשב משכנה של הדעת האנושית.
אלא שמאז שנכנסו מכונות, והתפתחה ה"תעשייה" החלו למדוד מכונות ואנשים באותם מדדים של תפוקות ותוצאות. במידה רבה האדם נמדד באמות מדידה של מכונה במקום באמות מידה של בני אנוש (קצת כמו פרעה) וקרנו של הלב ואיכויותיו ירדו. "המיומנויות הרכות" (אף פעם לא אהבתי את ההגדרה הזו אולי דווקא משום העוצמנ האדירה שבהן), נזנחו לטובת ה"מיומנויות הקשות" שהעידו על מקצועיות, יעילות ואפקטיביות לכאורה, מדדים שנחשבו מובילים ומבוקשים בעולם של תפוקות.
שנות ה 2000 בראייתי, הם עידן הקאמבק של הלב. מזה שני עשורים שחזרו לחקור ולדבר על הלב ועל מדדי שמחה ואושר כחלק בלתי נפרד מתפקודם של עובדים ותוצאותיהם. פתאום מתייחסים לדרך ולא רק לתוצאה, ל"איך" ולא רק ל"מה" ומהם לומדים ומשתפרים להבא. המיומנויות הרכות חוזרות ובגדול, בצד מיומנויות של מקצועיות יעילות ואפקטיביות. מדדי התפקוד משתנים אט אט, ובמקרה זה לאט לאט זה הכי מהר.
ה X-Factor של האדם בעידן טכנולוגי
אנחנו חיים בעידן של האצה טכנולוגית. בעולם כזה, שבו רובוטים ומחשבים מספקים יותר תפוקות בהרבה פחות זמן, ובדיוק שאינו נפגע נוכח המהירות, הערך המוסף של האדם הוא במה שרובוט או מחשב לא יכולים לתת. אז אמנם יש בוטים ובינה מלאכותית, שמצליחים בצורה מדהימה לשמר, לעבד ולנתח מידע רב, ובכלזאת גם אלה יעילים עד רמה מסויימת. הם מעולים באיכויות הראש, אך אינם יכולים לספק את הצורכים שמספק הלב בפן הרגשי, נפשי, תפקודי, התנהלותי, עד כה לפחות. הראש (כמו גם המחשב) חושב בעוד הלב יודע!
ככל שנבין לעומק יותר את האיכויות שלנו בני האדם, על פני מכונות, רובוטים ובוטים, (אלה איכויות הלב), ונשכלל אותן, כך נוכל להשאר רלוונטיים וברי קיום, בעידן שבו 16 טכנולוגיות חדשניות מבשילות יחדיו ויוצרות מהפיכה שכמוה טרם ידעה האנושות.
מרתון בספרינט
כשהייתי ילדה בשנות ה 70 וה 80, "הזמן טס" היה משפט של מבוגרים. היום גם ילדים אומרים אותו ולא רק מהפה החוצה - הם ממש חווים אותו. ההאצה הטכנולוגית הפכה הכל למהיר יותר. קצב החיים שלנו מואץ לפעמים נדמה שהרבה מעבר ליכולתנו לעמוד בו לאורך זמן. זה כמו לרוץ מרתון בספרינט. כולם רצים מדבר לדבר, יש כל כך הרבה מה לעשות ולא מספיקים. רבים מאיתנו מרגישים עייפים, מותשים, מוצפים. תכלס', איך לא?! זה בערך כמו לרוץ אחרי מכונית שמאיצה, קצב של אנשים לא יכול להדביק קצב של טכנולוגיה (הורגלנו להימדד במדדים של הטכנולוגיה/המכונות זוכרים?) רבים חשים בודדים, אינם עומדים בקצב ונשארים "לבד מאחור", כמו לא מחוברים לאחרים ולעצמם.
הכל מתערער בעולם חיצוני משובש, שבו שינוי הוא הדבר הקבוע שמטלטל את יציבותנו, עוד יותר.
בעולם כזה כשהכל בחוץ משתנה תדירות, החוסן האמיתי שלנו, מגיע מבפנים. אחרי הכל הסביבה יכולה להשתנות, בדיוק כמו שנחליף מקום עבודה, תפקיד, מקום מגורים, חברים וכו'. הדבר היחיד שישאר איתנו בכל מקום אליו נלך, הוא אנחנו עצמנו. מחקרים מראים שלמידה של ניהול אינטיליגנציית הלב היא המפתח לניהול השינוי ביצירת חווית חיים חדשה ובוודאי במציאות שמשתנה. כשבחוץ רועד עוברים לייצב את מה שבאחריותנו, בשליטתנו, בידינו.
צילום פרטי מתוך קלפי "פעימות לב" לפרטים ורכישה לחצו כאן
"בחיים לא צריך לפחד מכלום. צריך רק להבין."
(מארי קירי)
יָכֹל- כלי
כל דבר יכול להפוך עבורנו לכלי, כשאנחנו מבינים איך הוא פועל וכיצד משפיע. אפילו הדבר הכי "מובן מאליו" כמו נשימה. אנחנו נושמים אוטומטית ללא צורך במחשבה, ובכלזאת, "נשימה מודעת" היא כלי. היא יכולה לסייע לנו לשמור על דופק בספורט, להרגיע לחץ, להרפות אזורים בגוף, לעשות מדיטציה, להתרכז, ועוד.
כתיבה יכולה להיות טכנית לשם תיעוד (אגב לצורך זה אפשר פשוט לתקתק או להקליד) או לשמש ככלי תרפויטי טיפולי.
רכיבה על אופניים יכולה להיות כלי להגעה ממקום למקום (בבחינת אמצעי תחבורה) , אימון ספורט או כלי להתפתחות אישית בנוסף, כפי שהיא עבורי.
כשמבינים איך דברים פועלים אפשר להשתמש בהם בהתאם לצרכים ולמטרות שונות.
כך גם עם הלב.
ומה בהמשך?
אנחנו יודעים שהוא משאבת הדם של הגוף, חשים את הדופק שהוא מייצר, בשפת גוף מצביעים עליו כשאומרים "אני", כותבים עליו שירים שכולם מתרפקים עליהם ועדיין לא מכירים והרבה פחות משתמשים בפוטנציאל האמיתי שלו, באינטיליגנציה ובאיכויות שלו, שהן הרבה מעבר לגוף הפיזי.
הטכנולוגיות משנות את עולמנו החיצוני, והבנת הלב תשנה את עולמנו הפנימי ותשפיע על התנהלותנו בעולם החיצוני.
אחרי 3 שנות פרויקט רשת (לא מתוכנן) בו שיתפתי צילומי לבבות שנוצרו מעצמם דרך הטבע (חלקם משולבים בפוסטים שבסדרה), הבנתי שהלב הוא הרבה מעבר לצורה. תובנות רבות הקשורות בו, בטבע ובנו, בני האדם, הביאו אותי לחקור את הלב על תחומיו ומימדיו השונים.
בפוסטים הבאים אנסה להביא צדדים נוספים של הלב, ננסה להבין קצת יותר לעומק את האיכויות של הלב ואת הפוטנציאל הגלום בו, בהן - בנו.
מוזמנים לעקוב וללמוד יחד איתי את החכמה והמדע של הלב.
אם עולות בכם שאלות, תהיות או אם עולים רעיונות הרגישו בנוח לשתף בתגובות או בפרטי, וננסה לגעת בדברים יחד. גם אני בסך הכל תלמידה:)
נשתמע שוב בקרוב
מוזמנים להרהר, להגיב, לשתף, להקיש לחייכם וגם לפנות אלי אישית ב - צרו קשר
מאוד אשמח לשמוע לאן הדברים לוקחים אתכם
כל הזכויות לתוכן ולצילומים שמורות.
אין להעתיק לשכפל או לעשות שימוש במי מהם ללא אישור בכתב מ Etitude
העובר על כך מסתכן בהפרת זכויות יוצרים