3 תגליות מדעיות מרעישות על הלב, על השלכותיהן על ההתנהלות שלנו ועל התקשורת שאנחנו מקיימים, ואיך זה קשור לדה וינצ'י?
אחד הרגעים המרגשים כשמנסים להרות הוא הרגע הזה שבו מתבשרים שיש דופק, מה שמבשר על הריון. טכנית, וגם עובדתית, בהנחה שהכל תקין מאותו הרגע, הלב הוא השריר הותיק ביותר שעובד ללא הפסקה מגיל 4 שבועות עד "הסוף". קצת לא חוקי העניין הזה של העסקת קטין ולא זו בלבד, אנחנו מעבידים אותו ממש קשה בלי תנאים סוציאליים מינימליים שלא לדבר על חופשות או תשלום על שעות נוספות ... רק כדי להמחיש את תפוקתו, הלב פועם מעל 86 אלף(!!!) פעימות ביום ומזרים דם לשרירים למוח ולכל תאי הגוף. כמות הדם שהוא מזרים במשך תקופת חיים יכולה למלא עד מליון וחצי חביות!!! (אל תתקטננו על הגודל שלהן, הבנתם את הרעיון). טכנית, תפקוד הלב מדהים! בגוף בריא הוא יכול לעבוד מעל 100 שנים ללא הפרעות וללא הפסקות.
צילום פרטי מתוך "פעימות לב"
המימד הפיזי הוא הגלוי והמוחשי ביותר, אלא שללב יש עוד מימדים. אפשר להתוודע אליהם בביטויים פופולריים השגורים בפינו ונאמרים מידי יום כמו: (עשה) מכל הלב, שנאמר על עשייה מתוך רצון וכוונה אמיתיים, הביא ברוחב לב הוא הביא בנדיבות, קיבלתי החלטה בלב שלם משמע ללא ספקות או לבטים (הלוואי שיקרה הרבה) ועוד ועוד. חלק מהביטויים ניתן למצוא בשפות שונות ובתרבויות עתיקות , ואפרופו תרבויות עתיקות, בהן סברו שהלב משפיע על האדם ומכוון אותו, הן בהיבטי מוסר והן בקבלת החלטות נכונות. המדע העכשוי מאשש זאת כיום.
צילום פרטי
3 ממצאים מדעיים מרעישים על הלב
#1 בשנים האחרונות גילו נוירוקרדיולוגים שללב יש מערכת עצבית עצמאית משל עצמו, נפרדת ממערכת העצבים המרכזית, שמכונה על ידם "מוח הלב" . המערכת הזו שולחת אותות לאמיגדלה, מרכז העיבוד הרגשי במוח, וממנה לתלמוס שאחראי על סנכרון תפקודי קליפת המוח, ומשפיע על מרכזי המוח האחראיים על בהירות מחשבה וקבלת החלטות. המוח מצידו אחראי על קצב הלב, ושולח גם הוא אותות ללב בעיקר להגביר או להאט אותו בהתאם.
#2 בניגוד לזעקת השוויון בעולם המערבי, בטבע ובתוכנו אין שוויון (וטוב שכך). יש חלקים שונים - איברים, תאים, נוזלים וכו', שלכל אחד תפקיד ייחודי משלו. כל אחד מומחה בתחומו, אף אחד לא חושק בתפקידו של השני, לא בודק מה יוצא לו מהעבודה שלו, ואף אחד לא רוצה להידמות לאחר. ובמצב אידיאלי, אף אחד לא מסיג גבול, משתלט על טריטוריה או מנסה להיות מה שהוא לא. כל אחד נאמן לעצמו, לאיכויותיו וליכולותיו. כך מבחינה זו, המח והלב כל אחד עם איכויות משלו ותפקידים משלו. כשהחוקרים התבוננו בעומס המידע בגוף האדם הם הצליחו לראות בבירור שהמערכת העצבית של הלב והמח שבראש, מתקשרים באופן רציף. התקשורת בינהם קצת דומה לזו של "זוג טיפוסי", כשצד אחד בעיקר מדבר והצד השני בעיקר מקשיב... ומי מדבר יותר לדעתכם?
נראה לי שלא טעתם בתשובה :)
המוח המרכזי (זה שבראש) הוא בבחינת פרקטיקה ותכלס, "פחות דיבורים יותר מעשים". התפקוד שלו די תלוי בהוראות מהלב (קצת כמו הזכרים שבחבורה או הצדדים הזכריים שבכל אחת מאתנו) בעוד שההוראות ממנו ללב מסתכמות בעיקר בהגברה או האטה של הקצב. הלב כך מסתבר, הוא דברן לא קטן... בשפתו הוא חולק, מספר ומשתף, שולח הרבה יותר מידע למוח מאשר מקבל ממנו, וכמו בבית, פעמים רבות גם אומר לראש מה הוא צריך לעשות.
כשהתקשורת בינהם טובה, פתוחה וכנה, ללא מאבקי אגו ו"נסיונות השתלטות", כשכל אחד מכבד את יכולותיו ותפקידיו של השני הכל עובד חלק "מסונכרן בהרמוניה", ללא פערים בין מה שמרגיש הלב ויודע עמוק בתוכו, למה שחושב הראש, הדם זורם טוב, האנרגיה בגוף זורמת (במזרח הרחוק יקראו לזה צ'י) כל תא ותא מקבל את האנרגיה שהוא צריך והגוף - מרגיש חיוני וחי. כשלא... זה קצת פחות נעים. אז עולים רגשות שליליים, פחדים, חששות, תסכולים, תחושות לא נוחות, ובגוף עלולים לצוץ כאבים עד כדי התפתחות מחלות.
בסרט "משחקים באלוהים" (נטפליקס) אומר בוקסר, יור' ועדת ההשתלות בבית החולים המדובר, (שהוא כמובן גם משתיל לב מכובד ובעל שם), לדר' טיילור (העתידה לרשת אותו בתפקידו בועדת ההשתלות), ש"הלב הוא שריר בסך הכל", ובמשפט אחד מסכם את תמצית השוני התפיסתי וההתנהלותי בין הצד הזכרי לצד הנקבי ואולי גם את הגישה של מנתח ומשתיל לב העוסק ב"תיקון תקלה" (החלפה לשם תפקוד טכני, פיזי), לעומת חוקר לב המנסה להבין את השפעתו של הלב באופן רב מימדי כדי לדעת כיצד ניתן להפיק ממנו את המיטב, באופן שישמור על קיומו ובריאותו של הגוף כולו.
מתוך הסרט "משחקים באלהים" נטפליקס
#3 מסתבר שנולדנו כולנו עם יכולת גבוהה מאוד להשפיע על סביבה. אחרי הכל, עובדה מדעית נוספת ומעניינת, אפילו מאוד, היא שהלב הוא איבר חשמלי. האמת שזה ידוע ודי הגיוני אחרי הכל הפתרונות לתיקון הפרעות בקצב הלב הן מכות חשמל או השתלת קוצב לב, אם אדם חלילה חווה אירוע לבבי כמו דום לב, מסתייעים במכות חשמל כדי לנסות להחזיר את הלב לפעולה. זו המשמעות במובן התפקודי, הפיזי, הנראה לעין.
אך מה המשמעות של הלב כאיבר חשמלי ומה הן ההשלכות וההשפעות של עובדה זו על התנהלותנו ועל התקשורת שאנחנו מייצרים/מקיימים?
כשלימדתי שפת גוף עסקנו גם במרחבים - מרחב ציבורי, חברתי אישי ואינטימי. מעבר לנוהגים תרבותיים, המרחבים מגדירים למעשה מתי נחוש ביטחון בסביבה, ומתי נרגיש מאויימים או בסכנה.
היות שגודל המרחבים משתנה מתרבות לתרבות והמרחב האישי הוא מעין "רצועת ביטחון" אישית של כל אחד מאיתנו, הצעתי "כלל אצבע" שמתבסס על הגיון מסויים שלפיו ניתן להתייחס למרחב האישי כמוטת הידיים של כל אחד, כמו אצל האדם הויטרובי של דה וינצ'י (כך למעשה המרחב של אדם גבוה גדול יותר משל אדם נמוך). כלומר, כששומרים על מרחב אישי, אפשר לפרוס ידיים לצדדים בלי לפגוע באף אחד שלידנו ומבלי שמישהו ייגע בנו.
הקסגרמה משנת 1492 בשרטוט של האדם הויטרובי של לאונרדו דה וינצ'י (1452 - 1519). מתוך הבלוג של זאב ברקן "אלבום מגן דוד"
איך זה קשור להיותו של הלב איבר חשמלי?
נמצא שהלב מייצר אנרגיה חשמלית שמשוגרת לכל תא ותא בגופנו אך גם יוצאת ממנו ומתרחבת לחלל שמחוץ לגוף שלנו. האנרגיה הזו מייצרת שדה מגנטי שמקיף את גופנו 360 מעלות במעין "מעגל אלקטרומגנטי" באורך של כמטר (ר' שרטוט האדם הויטרובי של דה וינצ'י). המעגל הזה, מעצם היותו חשמלי, מתקשר עם מעגלים אלקטרומגנטיים של אחרים בסביבתנו. כשיש כימיה בינהם נרגיש בטוחים ורגועים ואפילו במצבים מסויימים נתקרב עוד ונתיר לאחרים להתקרב אלינו. אך כש"לא תהיה כימיה" והשדרים שיקלטו במעגל שלנו יאיימו במידה מסויימת על הרגשת הביטחון שלנו, התשדורת תועבר במהירות בזק פנימה למוח הלב וממנו לאמיגדלה שבמוח המרכזי, ממנה לתלמוס, מוקד קבלת ההחלטות, ואז נחליט כיצד לפעול. בהתאם לרגשות שיתעוררו בנו המוח יחזיר הוראות ללב לגבי הקצב המעיד על נינוחות או פחד / לחץ וישלח גם לגוף הוראות כיצד להתנהג. כך לדוגמה בעת לחץ או פחד נחוש כאבי בטן בנוסף לדופק מהיר. כל התהליך הזה מתרחש במהירות ובאופן לא מילולי ולא מודע ברובו. אנחנו מכירים את זה ממצבים שגרתיים, כמו לדוגמה, כשנצמדים אלינו מידי בתור גם אם לא נוגעים בנו יש תחושה של אי נוחות (איום), או שלפעמים נלך ברחוב אפילו בחושך ונרגיש כאילו מישהו עוקב אחרינו כשנסתובב לאחור לבדוק לפעמים יהיה מישהו שהולך בכיווננו ולפעמים זה עשוי להיות בעל חיים שחלף בלי שראינו אותו שפגש את השדה המגנטי שלנו. זה מוכר לנו גם כשמישהו נכנס לחדר ובא לנו מאוד להכיר אותו למרות שזו פעם ראשונה שאנחנו רואים אותו או להיפך, "מרגישים שלא נסתדר" ועוד ועוד.
אפשר לומר שהמעגל האלקטרומגנטי שסביבנו הוא למעשה המרחב האישי בשפת גוף ובעולם הרוח" מכונה "הילה". כל אלה מתייחסים לאותו מרחב במימדים שונים (המדע והרוח מתחברים כמו קומות שונות באותו בניין) ומהווים מנגנון תקשורת, שמירה הגנה והתראה.
ואם לכל אחד ואחת יש מנגנון כזה הרי שיחד אנחנו יוצרים מערכת תקשורת אנרגטית מגנטית שפועלת בין אנשים כל הזמן וכל אחד משפיע על אחרים בסביבתו. ממש כמו רשת התקשורת האינטרנטית שלמעשה מחכה את התקשורת האנושית.
המצב הטוב והבריא ביותר עבורנו הוא כאשר המוח, הלב והגוף עובדים יחד בצורה מסונכרנת באופן עקבי. בעגה המקצועית מצב זה מכונה "קוהרנטיות". אז אנחנו בשיאנו, בריאים, מדוייקים ומשפיעים טוב על הסביבה.
ומה קורה כשהתקשורת בין המוח המרכזי ומוח הלב משובשת?
מה קורה לקוהרנטיות?
איך מודדים אותה?
מהן השפעותיה עלינו?
מהי מאפשרת לנו ולאילו איכויות תורמת?
איך נוכל להגביר קוהרנטיות?
על שאלות אלה בפוסט הבא...
אם זה מעניין אתכם, מוזמנים להמשיך לעקוב וללמוד יחד איתי את החכמה והמדע של הלב וכמובן גם להצטרף לרשימת התפוצה.
מוזמנים להתייחס לדברים, אשמח לדעת מה אתם חושבים ומה המידע הזה מעורר בכם.
אם עולות בכם שאלות, תהיות או עולים רעיונות נוספים
הרגישו בנוח לשתף בידע שיש לכם, בתגובות או בפרטי, וננסה לגעת בדברים יחד.
גם אני בסך הכל תלמידה:)
נשתמע שוב בקרוב
כל הזכויות לתוכן ולצילומים שמורות.
אין להעתיק לשכפל או לעשות שימוש במי מהם ללא אישור בכתב מ Etitude
העובר על כך מסתכן בהפרת זכויות יוצרים