איך מתמודדים עם לחץ?!

זה התחיל בדרך הביתה. נתקענו ארבעתנו בפקק משך שעה בכביש 6. ניצלנו את הזמן להקשיב לפודקאסט מענין, כשפתאום שמעתי קול חרישי קורא "אמא?.....אני מתחילה להילחץ". חשבתי שהפעם היא בסדר. היא הספיקה לעבור על כל החומר, אפילו גילתה שהיא מבינה ויודעת לענות על השאלות. אבל מסתבר שאי אפשר לצלוח את היום שלפני המבחן במתמטיקה בלי קצת לחץ. אם לא ביסודי אז בטח שלא בתיכון. חייבים לעבור סשן של לחץ, לפחות אחד. אחרת זה לא הגיוני. מזל שיש לי ניסיון (אישי ומקצועי) עם לחץ... וככה באמצע פקק בכביש 6, כשהפודקאסט נעצר באופן יזום והגברים של המשפחה שותקים ומקשיבים גם הם, מצאתי עצמי מנחה אותה, בספונטניות (שאח"כ תפתיע אפילו אותי ביצירתיות שלה) איך מתגברים על הלחץ.

כולנו ילדים... בלחץ

ללחץ יש שני מאפיינים מאוד ברורים, הם זהים אצל ילדים ומבוגרים, מנהלים לפני פרזנטציה או ילדים לפני מבחן, מבוגרים לפני פגישה קריטית או נערים ונערות לפני בגרות, לפני דייט, ולמעשה בכל פעם שאנחנו צריכים לעמוד ל"מבחן" כלשהו, ונתונים תחת "שיפוט הקהל" - התגובה היא אותה תגובה.

כששאלתי אותה מה היא מרגישה היא ענתה שקשה לה לנשום. שהיא יודעת שהיא מכניסה את עצמה ללחץ, אבל היא לא שולטת בזה. למרות שהיא יודעת שאין לה בהכרח סיבה להילחץ, היא לא מצליחה לשלוט בזה או לחשוב בהגיון, מה שגורם לה להיכנס למרה שחורה ולראות תסריטי בלהות. ביננו, ככה כולנו מבוגרים כמו ילדים. אנחנו מתחילים לדמיין שיש לנו בלאק אאוט במבחן, שהקהל משתעמם בהרצאה שלנו או שהמנהלים שבפניהם אנחנו מציגים, מקשים עלינו בשאלות שאין לנו מושג ירוק אם תשובותינו יספקו אותם.

כשהלחץ משתלט עלינו הוא מצר את יכולותינו אפילו בלראות משהו חיובי ובוודאי שלא כזה שקשור בנו. העניין הוא שבזמן אמת, אם נשאר במצב של לחץ, אנחנו מגדילים את הסיכוי שכל תרחישי האימה שאנחנו מספרים לעצמנו, אכן יתרחשו.

אז איך לעזאזל משחררים את הלחץ??? - 1,2 ניסיון

אז אחרי ששאלתי אותה מה היא מרגישה, ניסיתי כמו שלרוב עושים, לדבר איתה על מה גורם לזה, מתוך ההנחה שאם היא תבין מה קורה לה בתוך הגוף במצב של לחץ, היא תוכל לפעול באופן אפקטיבי לעצירת הלחץ והיפוך.

סה"כ הגיוני... לא?!

קרם הידיים שבאוטו קפץ לעיני אז השתמשתי בו. תחשבו על זה... כדי להוציא מהשפופרת קרם, לוחצים עליה. כלומר מפעילים לחץ שמצר את המעבר בה ומתוך ההיצרות, למשחה אין מקום והיא יוצאת החוצה.

עכשיו תחשבו שאותו הדבר כמו קורה בצינורות הגוף שלנו, אלא שלדם ולכל מה שזורם, ליתר דיוק, אמור לזרום, בתוכם, אין לאן לצאת... לכן נוצר לחץ שיוצר כאב. ואז כואבת הבטן וכואב הראש (מתוך ההיצרות הוא לא מקבל מספיק חמצן) וכואב ויש התכווצויות (היצרות אמרנו??) אז אם ההיצרות הזו גורמת ללחץ, ולקוצר בנשימה, מה שעלינו לעשות הוא פעולה הפוכה - להרחיב כנגד ההיצרות ולהאריך כנגד

הקיצור (הקוצר).

פשוט?! לכאורה לפחות...

הכלי הכי זמין בתוך האוטו, באמצע כביש 6, חגורים בחגורת בטיחות הוא נשימה. פתיחה והרחבה של בית החזה כנגד ההיצרות ונשימה ארוכה לבטן התחתונה משך כמה דקות, עשויים להקל את הלחץ ולהרגיע מעט. היא מנסה לנשום, אבל הראש שלה לא מפסיק לעבוד וזה לא עוזר באופן משמעותי . האוויר לא נכנס... נתקע בגרון.

אני מגייסת עוד כלי מעבודתי, שעוזר לי ברגע להבין משהו חשוב!!!

הלחץ מקורו ברגש (פחד) ואני מדברת אליה להגיון, לשכל (כדי שתבין)... אלא שאלו שתי שפות שונות שלא ממש מתקשרות בינהן בטח לא במצב לחץ.

כשלא הולך במוח הולך ב... יצירתיות

אז הבנתי את הסיבה לכישלון, ובדיוק ברגע הזה קופסת היצירתיות נפתחת בלי משים, ואני מתחילה לספר לה סיפור:

דמייני לך ששני בחורים מחזרים אחרייך. שם האחד קורטי ושם השני טוסטי.

קורטי הוא איך לומר... "טראבל מייקר" לא קטן. הוא נדבק אלייך, למרות שאת לא רוצה את חברתו. הוא מתעקש ומפחיד אותך בתואנות שאת לא יכולה בלעדיו. הוא חורץ את דינך כמו בבית משפט ( court) וטוען שאת לא תצליחי כי תכלס, את לא יודעת כלום. את מנסה לברוח ממנו, לדחות את טענותיו אבל הוא מנהל אותך ודן אותך לכיוון אחד - כיוונו.

הבחור השני, טוסטי, הוא "ג'נטלמן" אמיתי. הוא אדיב ומנומס. הוא מכבד אותך, מעריך את יכולותייך, מכיר באיכויותייך במאמצים שאת משקיעה בכל דבר שאת עושה, מעודד אותך להאמין בעצמך ומאפשר לך לבוא לידי ביטוי כפי שאת. אין לו שאיפות לנהל אותך או לשלוט בך.

טוסטי מאפשר לך להחליט על עצמך! בעוד שקורטי גוזל ממך אנרגיה, טוסטי מטעין אותך באנרגיה.

קורטי מצר את צעדייך בהתאם לרצונותיו, בעוד שטוסטי מאפשר לך לבחור ופשוט להיות את.

ואת - את בוחרת עם מי ללכת.

אז עם מי בא לך ללכת?

המטאפורות האלה מצחיקות אותה (יששש!!! הצלחתי להפעיל אצלה רגש!!!), היא משתחררת עם הצחוק, הגוף מתרחב, הנימים והעורקים מתרחבים איתו, ופתאום הנשימה נעשית קלה יותר ואפשרית. ברור שאני בוחרת בטוסטי" היא אומרת" וכמו במטה קסם, היא הולכת ונרגעת.

WHO ARE YOU - טוסטי וקורטי ???

היא נרגעת ואני מבסוטית מהאלתור המבריק שהעלה את "קורטי" בשמו המלא הקורטיזול - הורמון הלחץ שמופרש במוח, זה שמצר את צעדינו וחורץ את דיננו ( court אמרנו?!), בכך שמונע מאיתנו להיות במיטבנו, ושל "טוסטי" הטוסטסטרון - ההורמון האמון על הביטחון העצמי שלנו, שבעת לחץ יורד, מה שמערער אותנו ונותן ל"קורטי" לתפוס פיקוד ולהשתלט.

כל מה שעלינו לעשות עם השניים האלה בעת ש"קורטי" תופס פיקוד, זה לשנות את מאזן הכוחות. להגדיל את רמת הטוסטסטרון ולהקטין את רמת הקורטיזול, ובכך להעלות את רמת הביטחון העצמי שלנו ואת היכולת לחשוב בהגיון מה שיאפשר לנו לנהל את עצמנו בסיטואציה ממקום רציונלי.

ת'כלס, איך עושים את זה???

אחרי שהבנו מה קורה בגוף ובמוח כשאנחנו בלחץ, כל מה שצריך לעשות כאמור, זה להביא להיפוך, ע"י פעולה הפוכה. כלומר, אם במצב לחץ יש היצרות וקוצר, כדי לצאת מהלחץ נשתמש בהרחבה או הגדלה עצמית והארכה. בכביש 6 גייסתי סיפור דמיוני לשחרר את הלחץ, במיוחד נוכח המגבלות הפיזיות. במקרים אחרים הגוף הוא כלי מדהים ויש ביכולתו לעזור לנו אד הוק מאוווד. היום כבר מוכח שפעולה פיזית כמו פתיחה והרחבה של בית החזה, עמידה עם ידיים על המותניים ורגליים מפושקות (תנוחה המבטאת הרחבה והגדלה עצמית - Super Hero), ונשימה ארוכה לבטן התחתונה, בכוחם להשפיע על הכימיה במוח ולטעת בנו תחושת ביטחון. במילים אחרות אלה הם כלים שלנו, טבעיים, מנגנוני הרגעה ופיקוס עצמיים. כל מה שצריך זה להפעיל אותם במודע. בכל גיל, בכל תפקיד. הם איתנו תמיד.

אפילו דר' שפרד (האנטומיה של גריי) הבכירה והמקצועית, השתמשה בתנוחת ה "Super Hero" כדי להפחית לחץ ולהעלות את ביטחונה רגע לפני ניתוח מסובך שנדרשה לבצע והיה גם קריטי לקריירה שלה.

הבת שלי אגב, יצאה בבוקר "מחובקת עם טוסטי" ועברה את המבחן במתמטיקה, בפעם הראשונה בחייה אולי, בחיוך ואנרגיה נפלאה, ועוד במחצית מהזמן שיועד לו!!! (דבר שלא קרה מעולם!) והציון... חותמות שתינו שיהיו כולם כאלה. בקיצור, אחלה גבר הטוסטי הזה! אמצו אותו לחייכם.